#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. א 'שתי שערות עיקרן מאדים וראשן משחיר ר' יוסי בן המשולם אומר גוזז במספרים ואינו חושש' מדוע אינו חושש (2)?	"[אין לומר שאין איסור גיזה בבקר דכתיב &quot;לא תעבוד.. ולא תגוז&quot; ליתן את של זה בזה ואת של זה בזה]<p dir=""rtl"">אב&quot;א ר' יוסי בן המשולם מסכים עם רב דדבר שאין מתכוין אסור, אלא פרה היא קדשי בדק הבית ואיסור גיזתה הוא דרבנן, וכיון דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן. אב&quot;א אף שרב סבר כר' יוסי בן המשולם ר' יוסי בן המשולם לא סבר כרב ומתיר דבר שאין מתכוין.</p>"	בכורות כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. ב בכור שלא הראה מומו למומחה והניח שערו בחלון, האם הוא מותר לדעת המתירים בבעל מום?	אמר רב אסי אר&quot;י דלכו&quot;ע אוסר (כשל בכור תם, שיבוא להשהותו), איכא למימר שזה כתנאי בברייתא, ואינו מוכח.	בכורות כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. ב כשהתיר ר' יוסי בן המשולם לתלוש השיער כדי לשחוט האם התיר אף בכלי?	אמר ר&quot;ל לא שנו אלא ביד אבל בכלי אסור, ומה ששנינו 'עושה מקום בקופיץ' תני לקופיץ.	בכורות כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. ג 'וכן התולש את השער לראות מקום מום' האם ה'וכן' קאי על לא יזיזנו ממקומו או על היתר גזיזה [האם היתר גזיזה הוא לכתחילה או רק בדיעבד]?	שלא יזיזנו ממקומו זה פשיטא ק&quot;ו מתולש בשביל לשחוט שמקומו מוכיח עליו, אלא ודאי בא להשמיענו היתר לתלוש לכתחילה, וכן הוכיח ר' ירמיה מהברייתא שהתיר לכתחילה.	בכורות כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה: א שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואח&quot;כ שחטו או מת הבכור האם הותר השער (3), וכיצד הלכה?	"עקביא בן מהלל מתיר וחכמים אוסרים. <p dir=""rtl"">ר' יהודה פ' המחלוקת בנשחט אבל מת לכו&quot;ע אסור, ור' יוסי אומר שבנשחט לכו&quot;ע מותר ונחלקו במת. ת&quot;ק בברייתא סובר לפי מה שפרשו רבא שבשניהם נחלקו,</p><p dir=""rtl"">הלכה כר' יהודה (וכחכמים) דתנן בבחירתא כוותיה וגם מתניתין דיקא הכי.</p>"	בכורות כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה: 'בעלי מומים אוסרים בכל שהוא ור' יוסי אומר יבקר' במאי פליגי הרי ניתן לבדוק מי בעל מום (3)?	"רב נחמן אמר רבה בר אבוה פ' בגיזת בכור בעל מום שהתערב בגיזת חולין. [רב ששת רצה לדייק מכאן שביקור יועיל לאחר שנפל הגיזה ואין ראיה דאיכא לפי' יבקרו אם ביקר חכם.] <p dir=""rtl"">ר' חייא בר אבא פ' בשם ר' יוחנן שבדקו ולא מצאו ונחלקו במחלוקת ר&quot;מ וחכמים במקום שהוחזק בטומאה ובדקו ולא מצאו. </p><p dir=""rtl"">ר' אסי אמר ר' יוחנן הכי כשבדק ומצא ונחלקו במחלוקת רשב&quot;ג ורבנן בקבר שאבד ומצאו&nbsp;&nbsp;קבר האם חישינן שמא אחר הוא. </p><p dir=""rtl"">[ר' אסי לא אמר כר' חייא ששם אפשר לתלות בעורב כאן במה יתלה, ור' חייא סבר שאפשר לתלות במום עובר. ר' חייא לא אמר כרב אסי שדוקא בשדה ששכיח שקוברים חששו, ור' אסי סבר מכיון שהבמות נוגחות אחת את השניה שכיחי מומים.]</p>"	בכורות כה:		
